• Lighthouse

המשאב החמקמק ביותר בטבע

מאת: עדי דבי קץ


מאז שיצאתי משכירות לעצמאות החזקתי באג׳נדה לפיה אני זורמת- יודעת לקבל את מה שבא, מתוך ידיעה שכל מה שקורה אמור לקרות, מתנהלת בתוך זה, מג׳נגלת, אז למה בכלל צריך לנסות לשלוט על הדברים?


ואותו חלק שזורם מתוך אג׳נדה סדורה, ממש מתנגד לקרקוע- להכנסת הדברים ללו״ז, לקביעת עוגנים בשבוע שהם קבועים (זמן זוגי/ זמן לעצמי/ זמן בישול וכד׳)- זה נתפס כאיזשהם כבלים שיגזלו לי את החופש שלי. זה נתפס אצלי כמשהו של אנשים מבוגרים, מרובעים וכבדים.

אנשים שכל היום צריכים להסתכל בטבלאות כדי לנהל את עצמם? זה לא אני...


רק לאחרונה הצלחתי לראות שהאג׳נדה הזו מתהפכת עלי פעמים רבות, והיא חלק מהסיבות לריקון הסוללה שלי שאני כל כך מבקשת למלא - החופש שלי והיכולת לנצל את הזמן הפנוי לטובת דברים שאני אוהבת וחשובים לי, תלויה דווקא באיזשהו סדר, בתכנון נכון של השבוע שלי- זה בעצם להתייחס ברצינות ובכבוד למתנה המוגבלת שניתנה לנו כאן - הזמן!

זה אומר להתייחס אלי ברצינות ובכבוד, להתחייב אלי !


והזמן הוא משאב חמקמק- אין ואקום- אם אני לא אנכס לעצמי את הזמן עבורי הרי הוא ייתפס ע״י מישהו או משהו אחר שהם לאו דווקא בסדר העדיפות שלי (וכן זה יכול להיות גם הילדים שמקומם וחשיבותם גבוהים, אבל זה בסדר שחלק מזמן איתם יהיה תחום ולא נמרח ומפוזר).


העיקרון של מה שקורה נועד לקרות הוא עדיין נכון, אבל לפעמים אנחנו לוקחים עקרונות רוחניים ומפרשים אותם באופן שמשרת דווקא את החלקים הפגועים שלנו ולא את החלקים הגבוהים.

אצלי זה שרת את המקומות הפסיביים, שאולי הורגלו לחוויית חוסר שליטה על הזמן, ושיחזרו אותה באופן שהיה לא מודע.


השבוע הזה כלל בתוכו טלפונים לקביעת סדנאות ופעילויות בתחום הארגוני. וכשביומן אין עוגנים שהם סגורים, קל מאד לייצר לעצמי לוח זמנים לא מאוזן, מעמיס מדי, שעלול ליצור אחר כך סיבוכים ולוגיסטיקות מורכבות לתפעול.

מעבר לכך, זה בדיוק המדרון החלקלק למחנק, התרוקנות וסטייה מהנתיב שלי.

אחרי השיחה השניה התעשתתי, עברתי קדימה על היומן וסגרתי זמנים, כלומר הצבתי גבולות, הצבתי את עצמי גבוה בסדר העדיפויות.

היום כשהתקשרה עוד מנהלת לתאם איתי הסברתי לה שאנחנו ישר עוברות לספטמבר כי היומן מלא.

אני לומדת את האיזון בין להיות ספקית שירות שמתאימה את עצמה לצרכי הלקוחות, לבין היותי אישה עוצמתית ומודעת שמבינה מה נדרש עבורה כדי להיות בWell- being.


יש לי הרגשה שלרוב האנשים לנהל זמן ויומן זה ממש מובן מאליו, אבל למדתי לא לשפוט את עצמי ולקבל באהבה שאלה אתגרי גיל ההתבגרות הזה שלי.


עדי דבי קץ - מטפלת בכירה בשיטת איזון חיים ופסיכולוגית חברתית-ארגונית.







16 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול