Search
  • Lighthouse

לטעום את העסיס

מאת: תמי ברקאי


הטקסט הזה לא יהיה מושלם.

כדי להתחיל לכתוב אותו עליי להכיר בכך. כדי שהטקסט הזה יחיה עליו להיכתב, להיעשות דבר בעל צורה – מילים, משפטים, פסקאות, נקודות ופסיקים.

כדי להתחיל לכתוב אותו עלי לנכוח בגופי הלא מושלם. ברגע זה, למשל, אני מרגישה את מגע קצות האצבעות במקלדת, חשה חום וכובד קל בבטן ואת שארית טעמה של ארוחת הבוקר שאכלתי. אני מרגישה את ההבדל בטמפרטורה בכפות הידיים החשופות לבין שאר הגוף שלי העטוף בבגדים.

אם אהיה קשובה לכך, אוכל להיזכר שכל אלה הם סימני החיים המתרחשים ברגע זה ממש בי ודרכי. כוח החיים או אנרגיית החיים שבי פועמת, מניעה אינספור תהליכים בגופי ובתודעתי. מאפשרת לי לקחת חלק בעולם ולעולם להשפיע עלי. כשאני בקשר עם החיים על כל צורותיהם אני מתממשת בעולם בצורה שהולמת את היכולות ואת הצרכים שלי גם יחד, מתפתחת ומשתנה, יכולה לגעת ולהינגע על ידי יופי ואינטימיות, ולחוש את מגוון הרגשות הנעימים והפחות נעימים שעשויים להתעורר בכל מפגש פנימי או חיצוני.

כאשר החיות יורדת או מתעמעמת, משהו בקשר שלנו עם עצמנו ועם העולם נעשה קהה. הצבעים והטעמים נראים דומים זה לזה. למי מאיתנו לא היו תקופות, קצרות או ארוכות, שבהן חשנו כך? אבל למרות שזה מצב די נפוץ, לא יצא לי לשמוע הרבה משפט כמו 'אני רוצה לבוא לטיפול כי החיות שלי ירדה'.

לעתים קרובות עולה במפגש בקליניקה השאלה על מידת החיוניות של האדם, דרך השיחה על אספקטים אחרים בחיים - כמו עבודה ומערכות יחסים. כאשר יש תחושה משמעותית של הימנעות, קושי להניע תהליכים, דחיינות, וספק ביכולת האישית למימוש, לשמחה ולחיים מלאים יותר, ניתן לומר שמשהו באנרגיית החיים שלנו מבקש תשומת לב עמוקה.

וזה דבר שנשכח לא פעם בשגרה שבה עבור רובנו, בסך-הכל, הכל די בסדר. עבודה, שיגרה משפחה, סידורים. איפה, ניתן אז לשאול, נמצא העסיס? מתי את מרגישה חיה, נוכחת, עם בהירות, אנרגיה ורצון לקחת חלק במה שהחיים מביאים לסף דלתך?

במפגש עם מטופל/ת חדשה אני אוהבת, לאחר שפרשנו יחד את הסיבות להגעה לטיפול - כאבים שונים, בעיות שינה, מצבי רוח או קשיי עיכול - לשאול בפשטות: מה משמח אותך?

התגובה היא לא פעם פנים מופתעות. משום שאנחנו לא כל כך רגילות לשמוע את השאלה הזו ולשאול אותה בעצמנו. לפעמים, ממש קשה לענות.

מה שמשמח אותנו מהדהד את מה שאהוב עלינו באמת, בעומק, ומה שמאפשר לנו תחושת חופש ומרחב. יהיו אלה קשרים עם אנשים אהובים, בעלי חיים, יופי, שקט, אמנות, או שהייה בטבע - מה שתומך בחיות שלנו הוא מה שבעצמו מלא חיים.

כדי להבהיר את הקשר לשגרת חיינו ניתן גם לשאול מה פוגם בחיות שלנו.

הדוגמאות שעולות מיד בראשי הן:

צמצום תקשורת ישירה אנושית, זמן רב מול מסכים, מזון מעובד, לא מגוון, מזון שנאכל במהירות וללא הנאה. חוסר או הימנעות משהייה שקטה עם עצמנו, זמן המוקדש למנוחה, להקשבה לרגשותינו או לפעילות מהנה שאינה מכוונת מטרה, תועלת או נמדדת. חוסר תנועה. פחד.

מה שומר על החיות שלנו ומזין אותה?

קשרים מיטיבים שיש בהם תחושת נינוחות וקירבה. מנוחה של ממש – שמרגישים אחריה רעננות ואנרגיה שהתחדשה. מזון מגוון, מבושל בשמחה, שנאכל בתשומת לב וממלא אותנו באנרגיה מבלי להכביד.

יצירה - קשר לכוח היצירתי שבנו, בעשייה או ביכולת להתרגש - ממוסיקה, ממשהו שקראתי או ראיתי ברחוב – מהמגע שלנו עם יופי ועדינות. הכרה בטוב שבחיינו גם אם יש לצידו תחושת חוסר או רצון לשפר היבטים שונים.

תנועה - בכל דרך שמשמחת ומאתגרת בצורה נעימה את הגוף.

טיפול בעצמנו – לא רק בזמן מחלה אלא כדאגה ותמיכה בגוף ובריאותו, הפיזית הרגשית והמנטלית. הקשבה פנימה לגוף ולתודעה – גם כאשר נוכחים בהם רגשות לא נעימים כמו פחד, תסכול, כעס, ועוד.

שהייה בטבע - בין אם בחוף הים העירוני, ישיבה על ספסל בפארק או טיול ביער בצפון - מול הטבע נדמה שקל יותר להשאיר בצד את ההרגלים למדוד ולהשוות את עצמנו לאחרים מתוך השקפה מצמצמת.

הקשר עם מידת החיות והשמחה שלנו מאפשר לנו לדעת שמשהו קורה, הרבה לפני שמופיע כאב, או שינוי חריף במצב הרוח או האנרגיה. מה שנדרש זה סקרנות והקשבה ידידותית.

שמירה על הקשר העירני לחיים היא בבסיס הרפואה הסינית. במקור, זו היתה רפואה של שמירה על הבריאות ומניעת חולי וכאב. רופא הכפר היה מנחה את מטופליו מה לאכול ואיך לנהוג בשגרת חייהם כדי לטפח את הגוף והנפש. שמירה על קשר רציף עם השינויים בטבע ומה שהם מביאים אתם - התאמה לעונה, לשעה ביום, לגיל, למין ולשלב בחיים היא, לכן, הכרחית.

אני מאמינה בכוחם של תהליכים שיש בהם מרחב וכבוד לצורות השונות שבהן מתבטא כוח החיים של המטופל/ת - והבנה שהם אלה שמסמנים לנו את הדרך והיכולת לאבחן בכלים של הרפואה הסינית את כיוון התנועה הרצוי.

השיחה, ההקשבה לדופק ושאר כלי האבחנה (התבוננות בלשון, מגע) הם כלים המהדהדים את ההשתנות המתמדת ואת יופיה. כאשר אני בוחרת לדקור נקודות, אני מחכה לראות את השפעתן על הדופק שישתנה. כאשר מטופלים נחים באמת על מיטת הטיפול, משהו, אפילו אם נדמה שהוא זעיר, מרפה ופותח פתח לכוח החיים לזרום בצורה מיטיבה ואולי אפילו שמחה יותר.

"מעבר לדעות הנכון והלא נכון ישנו שדה. אפגוש אתכם שם" (רומי)

השהייה במרחב הפיזי של לייטהאוס כלשעצמה מפגישה אותי לא פעם עם החיים בצורות שונות ומפתיעות. המעבר בין הרחוב הרחב לשביל והצמחיה, אמירת שלום חד צדדית לחתול הג'ינג'י שישן בערוגה, וכמובן המפגש עם מטפלים ומטופלים בגילאים, תחומי טיפול ושפות טיפול שונות (גם אם כולן בעברית) בחלל המשותף שלנו, מאפשרת לי להשאר בקשר עם עיניים רבות וטובות, לחוש את מקצבי ההשתנות ואת התנועה בין החלל הפתוח לבין האינטימיות של תהליכים המתרחשים בחדר הטיפול.

ולסיום

הצעה לתרגיל קטן: פני כעת לעצמך 10 דקות שקטות. כתבי רשימה של כל מה שעולה בדעתך מול השאלה - מה באמת משמח אותי? או - מה הייתי עושה אילו לא היה משנה לי בכלל אם אני טובה בו או לא?

מתוך הרשימה שתיכתב, בחרי תשובה אחת, והקדישי 10 דקות ביום - למימוש של אותה שמחה או סקרנות.

הניחי בצד את ההרגלים ששואלים מה יצא לי מזה והאם הצלחתי במשימה.

שימי לב אחרי שבוע או שבועיים שבהם הקדשת זמן כזה, אם יש שינוי במידת האנרגיה והחיות שבך?



תמי ברקאי

מטפלת ברפואה סינית ובשיאצו

מנחת מדיטציית ויפאסנה ומיינדפולנס




0 views

© All rights reserved for Light House. Design: Pazinteractive

טל- 073-759-5918

 tlvlighthouse@gmail.com -דוא"ל

כתובת- נורדאו 95, תל אביב

  • Black Facebook Icon