תמונות של מימוש

מאת: עדי דבי קץ

מרינה מרינה היתה עובדת המשק במשרד שעבדתי בו כבר לפני שנים. תפקידה הפורמלי היה לדאוג לניקיון המשרדים והזמנת חומרי הניקיון. כשהגעתי לעבוד שם, הייתי רגילה להכין לעצמי את התה של הבוקר, אבל מרינה ביקשה ממני כמה פעמים לתת לה להכין לי. בהתחלה חשתי אי נוחות שמישהו יעניק לי את השירות הזה, אבל ככל שהכרתי את מרינה, הבנתי שזה באמת עושה לה טוב וממלא אותה. עם הזמן היא ביקשה להרחיב את הנתינה וכך גם הייתי מקבלת מדי בוקר צנימים במידת העשיה האהובה עלי, ומעליהם סלט אבוקדו מדויק עם לימון ומלח וכפי שהיתה נוהגת איתי, כך נהגה עם כל שאר חברי הצוות, מתעקשת לפנק ולתת לכל אחד את הדברים שיהפכו את יום העבודה שלו לנעים ונינוח יותר וכל זה בשקט ובנועם. משה משה הוא השומר בבית הספר של נעמה בתי הקטנה שהחלה השנה כיתה א׳. שומר בבית ספר, אתם יודעים- אחראי על השער, לעשות סריקות, לבדוק את האנשים שמבקשים להכנס. אבל משה יצק לתוך התפקיד משמעויות נוספות. משה מכיר את השמות של כל אחד ואחד ממאות התלמידים שלומדים בבית הספר! בבוקר כשהם נכנסים, הוא לא מפספס אף אחד וקורא לכל אחד שעובר בשער ״בוקר טוב נעמה״, ״בוקר טוב עידו״ וכו׳. התלמידים מצדם מאטים ומתאימים את קצב הליכתם כדי לקבל את ברכת הבוקר טוב שלהם ואת הכּיף. כשתלמידים נסערים ויוצאים מהכיתה הם הולכים לספוג קצת מהאנרגיה של משה שמקשיב ומכיל, וגם מצליח לשנות את המצב רוח עם צחוק והומור. כשאני באה לאסוף את נעמה ומזדמן לי איזה סמול טוק איתו, אני שואלת אותו ״הי משה מה נשמע?״ והתשובה היא ״מעולה !! איך יכול להיות אחרת? יש לי את העבודה הכי טובה בעולם״ רחלי את רחלי פגשתי רק פעם אחת, לאחרונה, בערב נשים שהיא ערכה לבקשת חברה יקרה שלי שחגגה יום הולדת. רחלי היא קרמיקאית עם ידי זהב, אך הערב הזה היה ערב ריקוד. הערב מתחיל כשרחלי מספרת את מסע חייה המורכב מתוך השלמה, חמלה ופיוס, כך שלאחר מכן, בחלק בו הנשים רוקדות בחופשיות לצלילי המוזיקה המטריפה שהיא בחרה, גם הן כבר נמצאות בהשלמה ובפיוס עם עצמן ועם גופן, והמרחב הופך להיות נטול שיפוטיות ומרחיב לב לכולן. בחלק האחרון הנשים יושבות במעגל ורחלי במרכזו רוקדת, תוך שהיא עוברת אחת אחת ורוקדת מולה. רחלי היא לא רקדנית מקצועית, היא לא למדה זאת באופן מסודר, אבל כשהיא מחוללת מולך, היא מחוללת ריפוי (לא במקרה הפועל הוא זהה). צינור של אהבה עובר ממנה ישירות ללב של מי שמולה, שהופך רך ורפוי יותר. אז מה לתמונות הללו ולמימוש? פעם חשבתי שמימוש זה מושג שקשור רק לעולם העבודה, שזה קריירה מפוארת ומוניטין שבאים גם עם הרבה כסף. כנראה כי זו הדרך שמתכנתים אותנו לחשוב בחברה המערבית. בשנים האחרונות ככל שאני מעמיקה בעולמות התודעה והרוח אני רואה את המימוש באופן אחר לגמרי. מימוש הוא בעצם ביטוי של איכויות הנשמה שלך. הנשמה היא החלק הנקי, הטהור והייחודי שלנו. היא מה שנמצא מתחת לאמונות המקטינות, לשריטות ולטראומות שמרחיקות אותנו מעצמנו. השפה של הנשמה היא אהבה, וביטוי איכויות הנשמה אלו השתקפויות אהבה. יש אדם שבא לבטא עומק מחשבה, ואחר שבא לכאן לבטא קלילות. יש מי שבאה לבטא יצירתיות וחדשנות ויש מי שנשמתה מבקשת לבטא יציבות ושמירה על מסורת. כל אחד מאיתנו בא לבטא את התמהיל הייחודי לו. ולכן אין כלל מקום להשוואתיות. כך למשל אם נשמתך מבקשת לבטא מנהיגות והובלה, זה יכול להיות כמנכ״לית של חברה גדולה, אך לא בהכרח, זה גם יכול להיות כשאת המובילה והמנהיגה של המשפחה שלך. להגשים שם את החזון הגבוה והערכים שחשובים לך זה לגמרי מימוש!! אם פשוט נעקוב אחר מה שהנשמה מבקשת להביא לידי ביטוי, ולא נקטין ונמזער את הערך של זה בביקורתיות ובשיפוט, נחווה את המימוש המיוחל. כשפוגשים אדם ממומש, החוויה היא של השראה (ולפעמים גם קנאה) - אנחנו רוצים גם! זו דרכו של היקום לדחוף אותנו בעדינות אל עבר המימוש שלנו- ככל שיהיו יותר אנשים ממומשים, העולם הופך מקום טוב ונעים יותר ואנרגיית ה״יש״ או האהבה גדלה, זו דרכו של היקום להתרחב.

מרינה חווה מימוש כשהיא גורמת לאנשים סביבה להרגיש שרואים אותם, שהם חשובים והיא מעבירה זאת באמצעות איכויות של חמימות, אכפתיות ונדיבות לב. משה חווה מימוש, כשהוא גורם לכל ילד לחוש מיוחד, כשהוא יוצר בבית הספר אווירה ביתית, וכשהוא מבטא את איכויות ההומור והצחוק. רחלי מבטאת ריפוי כשהיא מחוללת, היא מבטאת חופש ואהבה ללא תנאי לכל (בת) אדם. כשרחלי נמצאת שם במימוש שלה זה נראה כל כך פשוט - היא אוהבת לרקוד והיא מבטאת אהבה בריקוד. אבל כבר שם באותו הערב היה ברור לי איזו דרך ארוכה צריך לעבור כדי להגיע לפשטות הזו - לשחרר את כל ה״מה יגידו״, את ״מי אני שארקוד בכלל״ ועוד המון רעשים מפריעים שמביאים להימנעות.

הלייטהאוס עבורי הוא אחד העוגנים שמבטיחים שאהיה במימוש. שם אני מבטאת את איכויות הריפוי שלי, מביאה לידי ביטוי הקשבה, עומק ואהבה. החזון הגבוה של לימור ותום לגבי צוות המטפלים במרכז דוחף אותנו באהבה לגדול, להתרחב ולבטא עוד ועוד מהאיכויות הייחודיות לנו.

אם יש יעד בעניין המימוש הוא בסופו של דבר משותף לכולנו -לשחרר את העכבות והמחסומים המשתקים, כדי לבטא בטבעיות את האיכויות היפות והייחודיות שהגענו איתן לעולם.

אבל לא פחות חשוב גם להנות מהדרך ומפיתוליה, ולהיות באמון שהדברים היפים מתגלים בזמנם. עלו וממשוּ :)

עדי דבי קץ - מטפלת בכירה בשיטת איזון חיים ופסיכולוגית חברתית-ארגונית