התפיסה של הרפואה הסינית המסורתית שונה במהותה מתפיסת הרפואה המערבית. היא לא יותר טובה ולא יותר גרועה. היא אחרת ומבוססת על מסורת עתיקת יומין הנשענת על עולם הנסתר. זו רפואה הוליסטית, כולית המתייחסת לגוף הפיזי, למרכיבי הנפש ולרוח האדם. היא מתמקדת בגורמי המחלות ולא בתסמינים. רפואה זו נשענת על השפה הסינית, אשר מורכבת מסימניות ומאיורים המגלים באופן ישיר את משמעותם למתבונן. המידע ברפואה הסינית נאסף ישירות מהמטפל ולא באמצעות מכשור בלתי ישיר (בדיקות דם, צילומי רנטגן וכד'). המרחב הטיפולי ברפואה הסינית הוגדר כנגזרת מתפיסה זו. שני הספרים העתיקים ברפואה הסינית "ספר השאלות הפשוטות של הקיסר הצהוב" ו"ספר הציר הרוחני", שנכתבו לפני 2,400 שנים, עסקו בסוגית המרחב הטיפולי והקשר בין מטפל ומטופל.
בספרים אלו מוגדר הצורך ליצור מרחב ייחודי לטיפול, כדי לאפשר בטחון ואינטימיות בטיפול: "לאחר סגירת הדלתות והחלונות, המטפל מתחבר עם המטופל שלו". יש ליצור מרחב מוגן ומבודד מקהל. יש להקדיש זמן לתשאול: "על המטפל לתשאל באופן שיטתי את המטופל אודות המוכנות הפנימית שלו להרפא ולהכיר כוונתיו הפנימית". רצונו, מוכנותו הפנימית וכוונות המטופל משמשות את הבסיס לכל המשך הטיפול. מתוך הערכה למצב רוחו של המטופל ניתן לצפות את תוצאות הטיפול: "במידה ורוח המטופל נוכחת, מופצת בהירות קורנת. במידה ואבדה רוחו, הוא מתבטל ומצטמצם". [1]
"במידה ואדם לא רוצה להחלים, המחלה לא תרפא ולמרפא לא יהיה כל הישג". כלומר, קיימת השפעה ישירה של רצונו של האדם להרפא. במערב קוראים לזה אפקט פלצבו ונלחמים בזה. הסינים מתחשבים ומקבלים אותו. בנוסף, כאשר המטופל איננו מעוניין להתרפא, הוא גורם נזק לשמו של המרפא.[2]
המטפל בהוויתו משפיע על הריפוי: "יושרת המטפל תאפשר תיקון למטופל. על המטפל להישיר עיניו בעיני המטופל. ברגע שרוח המטופל נקבעת- האנרגיה זורמת". מדהים! המטפל במוסריותו, ביושרו וביושרתו משפיע ישירות על תוצאות הטיפול. הוא מתחבר לרוחו של המטופל והאנרגיה מתחילה לזרום, האיזון חוזר לאדם והוא שב לבריאותו. במשך הטיפול על המטפל להיות מאד עירני וממוקד "על המטפל להיות כאדם המתבונן על פי תהום הנזהר. יד ימין חייבת להיות נחושה ועוצמתית כידו של אדם האוחזת בלועו של נמר". [3]
"מרפא דגול מתייחס לרוח האדם, כן לרוח האדם. רוח זו עומדת כאורחת בפתח": רמת הריפוי הגבוהה דורשת נסיון רב ומיומנות עמוקה, המטפל חייב לפנות לרמת התודעה הגבוהה ביותר של המטופל. עליו לדעת איך לרתום אותה לריפוי. היא נמצאת תמיד אולם ממתינה לפניות הנוכחים כדי לקחת חלק פעיל בריפוי. [4]
לסיכום, המטפל הטוב אחראי ליצירת המרחב הטיפולי. עליו להכיר את נפש המטופל שלו ולעורר את רוחו כדי לגייסה לריפוי. הווית המטפל ויושרו מאפשרים את התהליך. מצבו הנפשי ואמונתו של המטופל משפיעים ישירות על תוצאות הטיפול. וכל זאת עוד לפני שהמטפל עשה אבחון והחל לטפל. מבחינתי זה דגם מדהים היכול לתמוך ולאפשר לרפואה המערבית להגיע למחוזות שהיא לא הגיעה. אני מאמין באחווה ובשיתוף פעולה אמיתית בין כל צורות הריפוי לטובת המטופלים.
יוסי
יוסי מורגנשטרן הוא מומחה בעל 30 שנות ניסיון ברפואה סינית מסורתית, מרצה מוביל להיבטים הפסיכולוגיים ברפואה הסינית, מנחה סדנאות, מורה בכיר בצ'י קונג ומורה מוסמך בשיטת פלדנקרייז. אדריכל בהכשרתו.
[1] ספר השאלות הפשוטות של הקיסר הצהוב פרק 13
[2] כנ"ל פרק 11
[3] כנ"ל פרק 54
[4][4] ספר הציר הרוחני פרק 1