" האמת של האדם "

בשנת 1844 , באוסטריה, סיים את לימודי הרפואה בחור צעיר בן 26 בשם איגנץ זמלווייס (Semmelweiss)

שנתיים לאחר מכן התמנה איגנץ, לעוזרו של הרופא הראשי, במחלקת היולדות, בבית החולים

האוניברסיטאי בוינה.

איגנץ, שהיה אחראי לקבלת היולדות, שם לב, כי נשים שהגיעו ללדת ביקשו , אפילו ממש התחננו, בבכי

קורע לב, שלא יופנו לאחת משתי המחלקות שפעלו בבית החולים.

ואכן, נתוני התמותה, באותה מחלקה, ממה שהוגדר אז קדחת לידה, הגיעו ל 18.3% !

אחת מכל 5 נשים שהגיעה ללדת סיימה את חייה שם, בחדר הלידה. נתון מזעזע, גם בהשוואה לאותה

תקופה .

איגנץ ראה את הנשים הצעירות ולבו יצא אליהן , מוחו היה עסוק במציאת פתרון לתעלומה, מדוע

במחלקה זו, נשים צעירות, מגיעות בריאות ואז מתות, במקום לחזור הביתה עם תינוקן.

לימים, הבין איגנץ הצעיר , כי מקור הזיהום של היולדות, היה, זיהום חיידקי, שנשאו אתם הסטודנטים

לרפואה, ממחלקות אחרות בהן הסתובבו ועבדו ,לרבות חדר המתים ונתיחת גופות.

בעקבות התובנה הזו, איגנץ חייב במחלקתו שטיפת ידיים בחומר חיטוי לפני לידה ותוך 3 חודשים ,ירד

שיעור המוות ל 2% !

לאחר מותו זכה ד"ר איגנץ זמלווייס להכרה ולכבוד. התגלית שלו היום עבורנו היא עובדה ידועה ומובנת מאליה.

במהלך חייו לעומת זאת, לא זכה איגנץ לכבוד והערכה, הקהילה הרפואית ראתה עלבון בטענתו כי הם נושאים

זיהום, ולא הסכימה לקבל את העובדות שהציג, הוא פוטר מעבודתו, נרדף, ולאחר שבמשך 20 שנה המשיך לטעון

ללא לאות את אותן הטענות ולא ויתר, אושפז ב 1865 בכפיה בבית חולים פסיכיאטרי ונפטר שם שבועיים לאחר

מכן.

איגנץ זמלווייס (Semmelweiss) חשף את תגליתו ונלחם על האמת שלו נשים רבות חייבות לו את חייהן.

" האמת של האדם " שונה בהגדרתה מ "אמת". אמת היא טענה מקובלת, מוסכמת על כולם, וחלק מקונצנזוס, היא אינה מוטלת בספק או עומדת למבחן .

"האמת של האדם " לעומת זאת יכולה להיות שונה, מחוץ לקונצנזוס. לעיתים חדשנית, לעיתים מושכת

אש, לא תמיד מקובלת או אהודה . בשל כך היא נושאת אתה סכנה לבעליה, לאדם שחושף אותה

בעקבות סיפורו של ד"ר איגנץ, נטבע הביטוי "רפלקס זמלווייס" שמתאר את הנטייה האינסטינקטיבית לדחות ראיות חדשות כי הן מנוגדות לנורמות מקובלות.

לרפלקס זמלווייס פנים שונות ,והוא על שלל פניו וגווניו הסיבה הלא מודעת לכך שבהרבה מאוד מקרים האמת הפנימית שלנו נאמרת בקול שקט בחדרי חדרים ולפעמים אפילו שם לא , ונשארת לא מוגדרת או חשופה אפילו בפנינו .

"האמת של האדם " לרוב ,היא תמצית הזהות הפנימית, מה שהזדקקנו להיות אחרי כל הלימוד והטעיה ,

החיפוש התובנות והפגיעות . לחשוף ולאמר את האמת הזאת מנטרלת ממנה את כל ההגנות. היא

מונחת על שולחן המנתחים, ללא הגנה, ונבחנת תחת מקרוסקופ. עוברת בדיקה דקדקנית, נשפטת.

נדרשת להסברים, לתשובות. לעיתים מותקפת, ולבסוף אחרי הכל היא עלולה להיזנח שם . להיוותר ללא

השפעה בכלל. לעתים כמו במקרה של ד"ר איגנץ היא מזכה את אומרה , בנידוי והשפלה.

לא פלא אם כך שאנחנו לעיתים עושים הכל רק כדי להמנע מלאמר אותה.

ועם כל זאת, אחרי הכל, המחיר לשקט, לאי אמירת האמת הזו, גדול אף יותר. אי אמירת האמת הזו

פירושו לא באמת לחיות. לא באמת לחוות, פירושו לחיות חיים של אחרים. להצטמטם. להמנע, לוותר .

ולבסוף להרגיש פספוס . זה המחיר האמיתי לאי אמירת האמת שלך .

עבורי עולם הטיפול והשיטה בה אני עובדת היא חלק מהאמת שלי. רק לפני כ 8 שנים העזתי לוותר על

תפקיד ועיסוק שליווה אותי למעלה מ 20 שנה ולקרא לעצמי מטפלת . כיום אני יודעת שאין חופש גדול

מלזכות לעסוק במה שאני אוהבת ואין ביטחון ושלווה גדולים מההרגשה שאני מה שנועדתי להיות .

כמו כל אמת פנימית שיוצאת לאור ההשפעה לא מסתיימת בי , בקליניקה שלי , אני משתמשת בנלפ

דמיון מודרך וכלים נוספים מעולם התת מודע, כדי להביא את החופש והביטחון הזה גם לעולמם של

המטופלים שלי

במקביל , לפני כ 4 שנים בזכות האומץ לאמת אחרת הקימו לימור ותום את הלייטהאוס ובזכותם זכיתי

אני ומטפלים נוספים להיות במקום שאני מרגישה בו בבית

ועוד יש כל כך הרבה מה לאמר ולעשות , כן לפעמים יש היסוס, רגע של עצירה לאיסוף כוחות, אבל לא

לאורך זמן, כי המשמעות גדולה מאיתנו, האמת שלנו , של כל אחד מאיתנו, היא המנוע האמיתי לקידמה

לשיפור וצמיחה ואפילו ממש הצלת חיים .

"האמת של האדם" היא זו שמשנה את פני ההיסטוריה.

נגה עזרא מטפלת ומנחה בשיטת נלפ. מתמחה במערכות יחסים, ושחרור מחרדות